הפתק מבוא לכלכלה סיכום הקורס. ייתכנו טעויות במסמך. אודה למי שיסב את תשומת לבי אליהן:

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 1 מתוך 82 הפתק www.hapetek.co.il מבוא לכלכלה 94591 סיכום הקורס ייתכנו טעויות במסמך. אודה למי שיסב את תשומת לבי אליהן: avi.bandel@gmail.com

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 2 מתוך 82 תוכן עניינים הקדמה מה היא כלכלה... 3 מיקרו-כלכלה...5 עקומת הביקוש...5 עקומת ההיצע...9 שיווי משקל בשוק...12 תחרות בשוק... 27 התערבות הממשלה...42 מקרו-כלכלה... 59 חשבונאות לאומית... 59 מודל קיינס...64 כסף ומדיניות מונטרית...73 היצע הכסף ותפקיד הבנק המרכזי...74

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 3 מתוך 82 הקדמה מה היא כלכלה לפני שנגדיר את המושג "כלכלה", נשאל במה עוסקת כלכלה. כלכלה עוסקת במחסור, שבלעדיו לא היתה בעיה כלכלית. מחסור הוא עניין סובייקטיבי, והיא התחושה של חוסר רוויה. כיום, ברוב המוצרים הקיימים יש לנו מחסור, לדוגמה אנו רוצים יותר חופשות, מגורים יותר טובים וכו'. מוצרים בטבעם הם בעלי תועלת. באנגלית המילה היא,goods ובעברית "טובין". דוגמה למוצר שהוא לא מועיל איכות האוויר, שהוא דווקא מסוג, bads מרעין. לשכבות שונות באוכלוסיה יש מחסור במוצרים שונים, ע"פ הצרכים שלהם. כלכלה מדע המטפל במחסור ובהחלטות הנובעות מהמחסור. כאשר מחסור הוא חוסר רוויה. הגדרנו את הכלכלה כמדע, כלומר אנו נטפל בכלכלה באופן מדעי בעזרת שלושה שלבים: 1. התבוננות מביטים בבעיה 2. הסבר נסיון לתת מודל מתמטי המסביר את הבעיה 3. תחזית בחינת המודל שהצענו בעזרת מתן תחזית מהמודל ישנם שני סוגי מקבלי החלטות בכלכלה. מקבל ההחלטות הוא הבודד הצרכן או היצרן. תחום זה הוא מיקרו כלכלה. 1. המשק ככלל, כלל היצרנים או כלל הצרכנים. תחום המקרו כלכלה. 2. הממשלה היא גורם המעורב בשני התחומים קיימות שלוש בעיות יסוד בכלכלה. את שלוש שאלות היסור הללנו אנו ננתח בשתי גישות פיזיטיבית ונורמטיבית. בגישה פוזיטיבית, הדגש הוא על תאור, הסבר ותחזית, אך אינה מכניסה ערכים לניתוח. הגישה נורמטיבית, לעומת זאת, מתבססת על מערכת ערכים ומשם נשאלות השאלות. שלוש השאלות הן 1. מה וכמה לייצר בגישה הפוזיטיבית נשאל אילו מוצרים הכרחיים לקיום, לדוגמה, של האוכלוסיה, וכל נוכל להחליט אילו מוצרי מזון יש לייצר. בגישה הנורמטיבית, המתבססת על מערכת ערכים, נשאל לדוגמא האם לייצר חשיש. זוהי שאלה ערכית המטופלת באופן שונה בכלכלות שונות. דוגמא נוספת לשאלה ערכית: בארה"ב היו תקופות של איסור ייצור טבק ואלכוהול.כלומר בגישה זו נרצה לאסור מוצרים שאינם מתאימים למערכת הערכים שלנו. 2. איך לייצר שאלות נורמטיביות כגון אילוץ חברת חשמל להתשמש בדלקים ידידותיים לסביבה. בגישה הפוזיטיבית נשאל את חברת החשמל באילו מכונות להשתמש, כמה עובדים לגייס וכו'. 3. למי לייצר בגישה הפוזיטיבית, נרצה לייצר לבעל ההכנסות. כלומר נשאל מה היא חלוקת ההכנסות באוכלוסיה. בגישה הנורמטיבית לעומת זאת, נשאל מה היא חלוקת ההכנסות הרצויה, ע"פ הערכים שלנו האם נרצה חברה שוויונית, או נרצה בעלי הון. איך בפועל מתקבלות ההחלטות השונות? ישנם כמה מנגנונים אפשריים עבור חלוקת מוצרים, ולכל אחד מהם שיטות שונות לקבלת החלטות. במשק קומוניסטי, לדוגמה, הממשלה מחליטה באופן בלעדי על שלוש השאלות. אך אנו חיים בכלכלת שוק מי שיש לו מספיק כסף, יכול לרכוש מוצרים, וכך היצרנים מרוויחים ויכולים לשלם לעובידהם, וזהו מנגנון שבו יש מחיר למוצר, ומי שיכול להרשות לעצמו את המוצר, יכול לקנות אותו. ישנם מספר מנגנונים נוספים המטפלים בחלוקת המוצרים, הכוללים "כל הקודם זוכה", מכרז או הגרלה, אך רק המנגנון "כל המשלם זוכה" מתאים, כלומר פתרון השאלות נעשה באמצעות תג המחיר על המוצרים. שאר המנגנונים אטיים יותר ודורשים בירוקרטיה עודפת.

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 4 מתוך 82 עקומות תמורה ועלות אלטרנטיבית הגדרה גורמי יצור המשאבים העומדים לרשות החברה ומאפשרים יצור מוצרים. יחסית לצורכי החברה האנושית המודרנית, גורמי היצור נמצאים במחסור מתמיד. סוגי גורמי היצור השונים: גורמי יצור טבעיים, כגון קרקע, מים, נפט; 1. עבודה, כלומר מאמץ אנושי; 2. הון, כלומר אמצעי יצור מעשה יד אדם, כגון מכונות ותשתיות. 3. עקומת התמורה הגדרה עקומת תמורה עקומת התמורה מייצגת את אוסף כל הקצאות היצור האופטימליות עבור היצרן, במסגרת מגבלות היצור הנחות שרטוט עקומת התמורה: מודל פשוט, כלומר אנו מביטים בשני מוצרים בלבד כמות גורמי היצור נתונה השימוש במשאבים נעשה בצורה יעילה Y max Y A Y A צירופים לא אפשריים צירופים אפשריים מירביים צירופים אפשריים לא מירביים X A X max X, X במונחי וויתור על יצור יחידות עלויות אלטרנטיביות הגדרה עלות אלטרנטיבית ביצור מוצר X העלות האלטרנטיבית משקפת את העלות הנדרשת ביצור יחידות ממוצר מוצר Y. הגדרה עלות אלטרנטיבית כוללת, כאשר X למוצר,TA X בכמות TA= Ymax Y דרך עקומת התמורה (נקודה Y היא הכמות המתאימה למוצר ( X, Y ) Y הגדרה עלות אלטרנטיבית ממוצעת,, AA למוצר X בכמות כאשר X Y AA= Y X max Y היא הכמות המתאימה למוצר ( X, Y ) Y דרך עקומת התמורה (נקודה הגדרה עלות אלטרנטיבית שולית,. MA x MA = y זהו בעצם שיפוע עקומת התמורה. על העקומה) על העקומה)

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 5 מתוך 82 מיקרו-כלכלה נענה כעת על השאלה הראשונה מתוך שלוש שאלות היסוד של הכלכה: מה וכמה לייצר. x.1.2.3 עקומת הביקוש נביט באופן קבלת ההחלטות של הצרכן או היצרן הבודד כיצד הצרכן מחליט כיצד לקנות מוצר. כדי לטפל בבעיה זו, נגדיר את המוצר באופן מדוייק מאוד, ונשאל מה היא הכמות המבוקשת של המוצר. נרצה לשאול מה ישפיע על הכמות המבוקשת ) uantity )? ( rice ) x מחיר המוצר, טעם אישי של הצרכן, (Taste ) T מחיר מוצרים אחרים, y.4 באופן כללי, הכנסת הצרכן, (,,, ) = f I T x x y ( Income ) I אנו נניח כי גורם אחד משתנה, ושאר הגורמים קבועים. כלומר, אם נרצה לבדוק מה השינוי של הכמות המבוקשת למוצר מסויים כתלות במחירו פונקציה של x,, y I T הרי ששאר הגורמים, x קבועים, ולכן נסמן אותם.,, y כלומר, קיבלנו I T x בלבד: (,,, ) = f I T x x y., y כאשר פונקציה זו היא עם שלושה פרמטרים I, T עקומת הביקוש מסומנת, עבור. emand עקומה זו תתאר את המחיר המירבי אותו מוכן הצרכן לשלם עבור כמות מסויימת מהמוצר. x על הציר האנכי. ככל שהמחיר יורד, נרצה לקנות יותר x על הציר האופקי, ואת מחיר המוצר אנו נציג דווקא את מהמוצר, כלומר הכמות המבוקשת גדלה, ולכן באופן כללי, העקומה תהיה יורדת. x (,, y T I) x.,, y I T בהנתן הקבועים, מהעקומת הביקוש נוכל לחשב את הכמות המבוקשת עבור מחיר מוצר מסוים x (,, y T I) x

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 6 מתוך 82 נרצה לראות כיצד משפיעים הפרמטרים על עקומת הביקוש, כאשר המושג המנחה אותנו יהיה המושג ceteris paribus בלטינית, המתורגם ל "אם שאר התנאים שווים". כלומר, תמיד נביט בשינוי בפרמטר יחיד, כאשר שאר הפרמטרים לא משתנים. ראשית, נביט בהשפעת שינויי ההכנסה, כלומר נרצה לתאר את = f,, I, T ( ) x x y. I1> מסויימת, ועל הכנסה גדולה יותר I I לשם כך נביט בעקומת ביקוש עבור רמת הכנסה ישנם מוצרים שעבור הכנסה גדולה יותר של הצרכן, ביקושם יגדל זהו מוצר נורמלי, וישנם מוצרים המתנהגים הפוך הכנסה גדולה יותר של הצרכן תגרור ירידה בכמות המבוקשת זהו מוצר נחות. דוגמה למוצר נורמלי בגט. צרכן עם רמת הכנסה גדולה יותר, יכול להרשות לעצמו לקנות יותר בגטים. דוגמה למוצר נחות לחם אחיד. צרכן עם רמת הכנסה גדולה יותר, לא ירצה לקנות לחם אחד, אלא יעדיף לקנות בגט. עבור מוצר נורמלי, עבור הכנסה גדולה יותר, באותו המחיר הצרכן ירכוש כמות גדולה יותר, ולכן עקומת הביקוש תזוז ימינה. x (,, y ) T I (,, y 1> I) T I ועבור המוצר הנחות, עבור הכנסה גדולה יותר, הצרכן ידרוש פחות מהמוצר, ולכן עקומת הביקוש תזוז שמאלה. x x (,, y ) T I x בנוסף, ניתן לראות שיש סוג נוסף של מוצר כזה שהכמות המבוקשת ממנו לא תשתנה (כלומר עקומת הביקוש לא תזוז) עם עלייה בהכנסתו הצרכן (או ירידה). דוגמה למוצר ניטרלי תרופה למחלה. צרכן התרופה יהיה חייב לרכוש אותה, גם אם מחירה ישתנה, ולכן הכמות המבוקש לא תשתנה. לסיכום, אם נביט באופן השינוי של הביקוש עם שינוי בהכנסת הצרכן, כלומר ב x I נבדיל בין שלושה מקרים: זהו המוצר הנורמלי.. x 1. שינוי חיובי, כלומר > I זהו המוצר הניטרלי.. x 2. אין שינוי, כלומר = I זהו המוצר הנחות.. x 3. שינוי שלילי, כלומר < I נוכל לסכם ולומר שהביקוש יכול להשתנות בשני מקרים: (,, y 1> I) T I

.1.2 94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 7 מתוך 82 תזוזה על גבי העקומה עבור מחירי מוצר משתנים (ופרמטרי העקומה קבועים), נביט בנקודות שונות על העקומה, ולכן נקבל ביקוש שונה.,, y ובאותו מחיר מוצר, העקומה עצמה תזוזה של העקומה עבור שינוי באחד מפרמטרי העקומה I, T תזוז, ולכן נקבל ביקוש שונה.

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 8 מתוך 82 כעת, נביט בהשפעת מחירי מוצרים אחרים. נביט בביקוש למכונית מסויימת, כאשר מחיר הדלק גדל. הכמות המבוקשת תקטן, מוצר כגון הדלק נקרא מוצר משלים. כאן הוא משלים את השימוש במכונית. x ולכן העקומה תזוז שמאלה. (, fuel, T, I) y מצד שני, עליה במחיר התחבורה הציבורית יגרור ביקוש גדול יותר למכונית, ולכן במקרה זה, עקומת הביקוש למכונית תזוז ימינה. מוצר כגון התחבורה הציבורים נקרא מוצר מתחרה. כאן הוא מתחרה בשימוש במכונית. לסיכום, נבחין בין שלושה סוגי מוצרים אחרים: x 1. עבור מוצר משלים, <. עקומת הביקוש תזוז שמאלה..עקומת הביקוש לא תזוז. x y 2. עבור מוצר שלא קשור למוצר אותו אנו בוחנים, =. עקומת הביקוש תזוז ימינה. x y 3. עבור מוצר מתחרה, > עקומת ביקוש מצרפית נרצה לעבור מתאור של צרכן בודד לתאור של כלל השוק, כלומר ליצור את פונקצית הביקוש המצרפית,. Aggregate emand Function נביט בשני סוגי צרכנים שלהם שני פונקציות הביקוש הבאות x (,, fuel,1 > fuel, ) T I x x x x כדי ליצור את עקומת הביקוש המצרפית, נסכם את הכמויות המבוקשות לכל מחיר ומחיר, כלומר יש לחבר את הגראפים. נקבל את עקומת הביקוש המצרפית הבאה

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 9 מתוך 82 x Σ x. x חיבור זה נקרא "חיבור אופקי" של כמויות, כלומר סכימה של הכמות המבוקשת עבור כל מחיר. עקומת ההיצע נסמן את הגורמים המשפיעים על ההיצע, כאשר כעת אנו מסתכלים על הכמות המוצעת של המוצר, הגורמים המשפיעים על היצרן בהחלטתו לספק כמות מיוצרת מסויימת, וזוהיא הכמות המוצעת. 1. מחיר המוצר, כלומר, x a מחיר התשומות (ההוצאות עבור יצור המוצר כגון חומרי גלם, שכירות משרדים וכו'), 2. T e טכנולוגיית הייצור, 3. כלומר, באופן כללי, = f,, T ( ) x x a e ראשית נבחן את התלות בין הכמות המוצעת למחיר המוצר, כאשר שאר הפרמטרים קבועים. את העקומה נסמן ב ), Supply ) S והיא תתאר את המחיר המינימאלי שבו מוכן היצרן למכור את המוצר. x ( a, e) S T כפי שראינו כבר בדיון על עקומת הביקוש, הרי ששינויים במחיר המוצר יקשרו עם תזוזה על עקומת ההיצע, וכך a יביאו לתזוזה של עקומת ההיצע, וכן יביאו יביאו לשינוי בכמות המוצעת של המוצר, ושינויים בפרמטרים, Te לשינוי בכמות המוצעת של המוצר. נביט איך שינוי בתשומות, לדוגמה עלייה בשכר עבודה, יזיז את העקומת ההיצע. עלייה במחיר התשומות תגרור החלטה של היצרן להציע כמות קטנה יותר במחיר זהה. ניתן גם לומר שבשביל להציע אותה כמות, היצרן ידרוש מחיר גבוה יותר. בשתי הדרכים מגיעים למסקנה שעקומה ההיצע תזוז שמאלה. כלומר, נקבל x

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 1 מתוך 82 x (, a,1 > a, e) S T ולסיכום x < a עבור השינוי בטכנולוגיית הייצור, כאשר הטכנולוגיה יעילה יותר, נוכל לייצר כמות גדולה יותר במחיר קבוע, או במבט נוסף, נוכל לדרוש מחיר נמוך יותר עבור כמות קבועה, בגלל הקטנה בעלויות הייצור. בשתי הדרכים אנו מגיעים למסקנה כי עקומת ההיצע תזוז ימינה, כלומר x > T e (, a, Te) S x x ( a, e,) S T (, > T ) S T a e,1 e, x עקומת היצע מצרפית נרצה לעבור מתאור של יצרן בודד לתאור של כלל השוק, כלומר ליצור את פונקצית ההיצע המצרפית,. Aggregate Supply Function נביט בשני סוגי יצרנים, שלהם שני פונקציות ההיצע הבאות x x S S x x כדי ליצור את עקומת ההיצע המצרפית, נסכם את הכמויות המוצעות לכל מחיר ומחיר, כלומר יש לחבר את הגראפים באופן אופקי. נקבל את עקומת ההיצע המצרפית הבאה

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 11 מתוך 82 x ΣS x

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 12 מתוך 82 שיווי משקל בשוק נביט בשתי העקומות יחדיו x Σ ΣS נביט במחיר מסויים,. הצרכנים מוכנים לרכוש כמות של d d מהמוצר, ומצד שני, היצרנים מוכנים להציע s s>, כלומר ישנה יותר כמות מוצעת בשוק מאשר כמות מבוקשת. מצד זה נקרא מהמוצר. אנו רואים בבירור כי d "עודף היצע". במצב זה, היצרנים מעדיפים להוריד את המחיר, כדי למכור את הכמות הגדולה שהצתברה להם., 1 אנו רואים מצב הפוך, כלומר עבור מחיר x. s s < d x Σ ΣS 1 s d x מצב זה נקרא "עודף ביקוש", ובמקרה זה המחירים יעלו. בשני המקרים אנו רואים כי מחיר המוצר שואף להגיע לנקודת החיתוך שבין שתי העקומות זוהי נקודת שיווי המשקל. זוהי נקודת שיווי משקל יציב, כי שינוי במחיר המוצר גוררת, ללא התערבות חיצונית לשוק, רצון להתכנס לנקודת שיווי המשקל.

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 13 מתוך 82 גמישות הביקוש Σ נרצה לתאר את שיפוע הגרף, כלומר את אך גודל זה אינו חסר יחידות, ולכן פחות נוח לטפל בעזרתו בהשוואות בין עקומות שונות. לכן מגדירים את גמישות הביקוש בתור היחס בין אחוזי השינוי של הביקוש לאחוזי השינוי של המחיר, כלומר 1 E = 1 פדיון ) Revenue ), Total שיסומן TR הוא המכפלה של הכמות המבוקשת למחיר בכמות זו, כלומר ובאופן גראפי: TR TR נרצה לדעת מהו השינוי בפדיון כתוצאה משינוי הכמות המבוקשת, כלומר מה הוא TR באופן גראפי, אנו רואים כי 1 TR TR 1 1

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 14 מתוך 82 נוכל להבדיל בין שלושה תחומים ( ) ( ) TR = S I + S II ואז אנו רואים כי הפדיון ההתחלתי הוא = 1, התקבל הפדיון ולאחר השינוי בכמות, שינוי של TR1= S( II) + S( III) ולכן השינוי בפדיון הוא TR = TR TR = S II + S III S I + S II = S III S I 1 1 ( ) ( ) ( ) ( ) ( ) ( ) ( ) כאשר (i )S הוא השטח של תחום i. שינוי זה בפדיון נראה לנו, מבחינה גראפית, חיובי. נוכל להבחין כי שיפוע עקומת הביקוש משפיע רבות על השינוי בפדיון, מכיוון שאם נשרטט עקומת ביקוש תלולה יותר, נקבל שינוי שלילי בפדיון: I II III 1 I 1 II III 1 ובכן, נרצה לבחון את הקשר בין הפדיון השולי לגמישות, כאשר הפדיון השולי ) Revenue ( Marginal מוגדר TR MR הפדיון ההתחלתי: TR= הפדיון הסופי, לאחר ירידה במחיר וגידול במות: TR1 = ( )( + ) = + ולכן השינוי בפדיון הוא TR = TR1 TR = + ועבור שינויים קטנים במחיר/כמות, זניח ולכן נקבל TR = TR1 TR = = 1 E 1 = 1 ואם נזכר בביטוי לגמישות: אזי עבור כמות ומחיר התחלתיים של ו בהתאמה, נקבל כי הפדיון השולי הוא

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 15 מתוך 82 TR 1 MR = 1 E כאשר הערך המוחלט הנוסף נמצא כדי להדגיש את העובדה כי הגמישות חיובית תמיד. נביט בדוגמאות גראפיות בכדי להבין את משמעות הגמישות. באיור הבא, אחוז השינוי במחיר גדול בהרבה מאחוז השינוי בכמות, וכך נקבל 1 אם ניקח דוגמה מספרית שבה =E, נקבל פדיון שולי של 4 1 MR = 1 3 1 = 4 שינוי שיכלנו לצפות שיהיה שלילי, מכיוון ששיפוע עקומת הביקוש תלול. >E 1. זוהי עקומת ביקוש קשיחה. 1 1 באיור הבא מתואר המקרה הקיצוני של עקומת ביקוש קשיחה הצרכנים מוכנים לשלם כל מחיר עבור כמות מסויימת, אך לא יקנו כמות שונה לעולם. זוהי עקומת ביקוש קשיחה לחלוטין. עבורה = E. במקרה זה, הפדיון השולי יהיה 1 MR = 1 E E באופן מקביל, נוכל להביט על עקומת ביקוש גמישה: 1 1 כאן אחוז השינוי בכמות גדול בהרבה מאחוז השינוי במחיר, ולכן נקבל גמישות גבוהה, < E < 1. במקרה זה נצפה לפדיון שולי חיובי, ואכן אם נביט בדוגמה מספרית שבה = 4 E, נקבל פדיון שולי 1 3 MR = 1 = 4 4

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 16 מתוך 82 באיור הבא מתואר המקרה הקיצוני של עקומת ביקוש גמישה לקנות כל כמות. זוהי עקומת ביקוש גמישה לחלוטין. במקרה זה, עבור שינוי קליל במחיר, נקבל שינוי אינסופי בכמות, כלומר = E. במקרה זה, הפדיון השולי הוא 1 MR = 1 = E E נסכם את הדיון בגמישות בטבלה הבאה עקומת ביקוש גמישה גמישה לחלוטין בעלת גמישות יחידתית קשיחה קשיחה לחלוטין גמישות < E< 1 E=1 1 < E < E פדיון שולי MR MR< MR= < MR< MR= 1 1, MR = כלומר הפדיון קבוע: = 1 נדגיש כי בעקומת ביקוש בעלת גמישות יחידתית, נקבל פדיון שולי של TR= = = onst ואז עקומת הביקוש היא = נגדיש שגמישות יחידתית אינה מצביעה על שיפוע של אחד בעקומת הביקוש, אלא d = 2 d ואז d 1 d 2 E = = d = = 1 d 1 1 1 = עקומות ביקוש של מוצרים שלהם תחליפים רבים יהיו בד"כ די גמישות, בעיקר אם התחליפים מספיק טובים. לדוגמה, סיגריות או סבונים לכל סוג של סבון או סיגריות יש הרבה תחליפים.

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 17 מתוך 82 נביט במוצר נורמלי. x נניח כי השוק במצב שיווי משקל x S x כעת נביט במצב בו הכנסת הצרכן גדלה, ולכן עקומת ביקוש נעה ימינה x S x ולכן הכמות המבוקשת עלתה ל. מכיוון שכל שארבפרמטרים של הבעיה קבועים, אנחנו כבר לר במצב שיווי משקל, אלא במצב עודף ביקוש. במצב זה תהינה עליות מחירים, ולכן הכמות המבוקשת תקטן בהדרגה ע"ג עקומת הביקוש, והכמות המוצעת תגדל בהדרגה ע"ג עקומת ההיצע, עד שנגיע למצב שיווי משקל חדש x S x

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 18 מתוך 82 פונקצית יצור אנו מבחינים בין טווח הזמן הקצר וטווח הזמן הארוך. טווח קצר הזמן בו נוכל לשנות תפוקה ע"י שינוי בכמות גורם ייצור אחד בלבד. טווח ארוך הזמן בו נוכל לשנות כמויות של גורמי ייצור. גורמי ייצור משתנים מספר מינימאלי של גורמי יצור שחייבים להשתנות כדי לשנות תפוקה בטווח הקצר (רצוי שיהיה רק גורם משתנה אחד). גורמי ייצור קבועים גורמי ייצור שלמרות שהם קבועים בכמותם בטווח הקצר, אנו משנים תפוקה. נרצה לראות כיצד שינוי בכמות גורמי הייצר מביאה לשינוי בתפוקה. באופן כללי, התפוקה, הכמות המוצעת, תלויה במספר גורמי ייצור: = f( a1, a2, a3,... ) ואנחנו, כהרגלנו בקודש, נביט תמיד במצב בו פרמטר אחד משתנה ושאר הפרמטרים קבועים.. L כפונקציה של מספר העובדים, נביט בדוגמה של פרדס, ונבחן את התפוקה I II L L α התחום הראשון הוא זה שבו כאשר מגדילים את מספר העובדים, התפוקה גדלה. מסתבר שישנה כמות של עובדים, בתחום השני, שמעבר אליה אנו מפסידים תפוקה. כמובן שבתחום זה לא נרצה, זהה עם מספר קטן יותר של להיות, מכיוון שזהו בזבוז של הוצאות על שעות עבודה, כאשר יכלנו להשיג תפוקה, עובדים. הגדרה התפוקה השולית ) roduct ( Marginal התפוקה השולית היא השינוי בסה"כ התפוקה עם השינוי בכמות גורם ייצור משתנה, כלומר ML L בתחום המסומן, I התפוקה השולית חיובית, מכיוון שיש תוספת בתפוקה כאשר מוסיפים עובדים. ככל שמתקרבים לתחום, II התפוקה השולית מתקרבת ל, ובתחום II התפוקה השולית שלילית. הגדרה תפוקה ממוצעת ) roduct ( Average התפוקה הממוצעת היא סה"כ התפוקה מחולקת בכמות גורם ייצור משתנה (במקרה זה עובדים) AL L כדי לשרטט את התפוקה הממוצעת, נוכל לשרטט את, tanα כאשר αהיא הזווית שנוצרת במשולש שצלעותיו הן ו L והצלע השלישית המתאימה. היא הזווית בה הצלע השלישית מתלכדת עם המשיק לפונקצית הייצור.

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 19 מתוך 82 α L M L A L L כל עוד התפוקה הממוצעת עולה, התפוקה השולית גדולה ממנה. כאשר התפוקה השולית יורדת, התפוקה הממוצעת יורדת. פונקצית הוצאות נדבר על גורמי הייצור הקבועים (כאשר אנו מסתכלים על הטווח הקצר בטווח הארוך כל הגורמים משתנים מבחינתנו). נביט בטבלה הבאה, המתארת במספרים פונקצית ייצור. M L תפוקה שולית לעובד, התפוקה, מספר העובדים, L תפוקה שולית חיובית 1 1 1 ועולה 15 25 2 2 45 3 15 6 4 תפוקה שולית חיובית 1 7 5 ויורדת 5 75 6 75 7-5 7 8 תפוקה שולית שלילית 5-65 9-1 55 1 נבחין בין שני סוגי הוצאות: 1. הוצאות על גורמי ייצור משתנים.. a a וקבוע, אזי העלות המשתנה עבורו היא a אם מחיר גורם הייצור a הוא 2. הוצאות על גורמי ייצור קבועים.. A= c c+ b b אזי העלות הקבועה היא, c b ו אם מחיר גורמיי ייצור קבועים b ו c הם בהמשך לדוגמא שלעיל, נניח שעלות העובדים היא 1 לשעה, ונוסיף לטבלה עמודת תשלום לעובדים. למספר העובדים נקרא כעת, a משום שזהו גורם ייצור משתנה, שעלותו הקבוע היא = 1. מספר העובדים, a תשלום לעובדים, a a a התפוקה, עלות שולית ( a a) 1 1 1 1 תפוקה שולית לעובד, M L 1

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 2 מתוך 82 15 2 15 1 5-5 -5-1 2 3 1 2 2 3 1 2 תחום לא יעיל לא נייצר 25 45 6 7 75 75 7 65 55 2 3 4 5 6 7 8 9 1 2 3 4 5 6 7 8 9 1 וכך קיבלנו פונקציה, עבור העמודה השנייה והשלישית מימין, של כמות תפוקה ומחיר עלות משתנה לאותה תפוקה. לדוגמה, לייצור כמות של 6, העלות המשתנה היא. 4 נגדיר כמה מושגים חדשים:. T TF+ 1. סה"כ עלויות קבועות: ;TF סה"כ עלויות משתנות: ;TV סה"כ עלויות TV a העלות הקבועה TV=, כאשר a בדוגמא שלנו, יהיו עלויות קבועות שנסמנן, A ועלויות משתנות a לגורם ייצור, ו a עלות גורם הייצור.במקרה שלנו, גורם הייצור הוא מספר עובדים. לכן נקבל. T= A+ a a 2. עלויות ממוצעות: העלויות הממוצעות, או עלות כוללת ליחידה, כאשר היא התפוקה ו T הן סה"כ העלויות, הן T A 3. עלויות משתנות ממוצעות (או עלות משתנה ליחידה): באופן דומה לעלויות הממוצעות, נקבל TV AV 4. עלויות קבועות ממוצעות (או עלות קבועה ליחידה):: באופן דומה לעלויות הממוצעות, נקבל TF AF 5. עלות שולית: השינוי בסה"כ העלות כתוצאה משינוי בתפוקה T M = ( a a). ML הוספנו עמודת עלות שולית לטבלה, כשבמקרה שלנו = מהטבלה אנו רואים כי כאשר התפוקות השוליות עולות, העלויות השוליות יורדות, וההפך. מבחינה הגיונית, בתחום הראשון (שורות עד 3 )אנו מוסיפים עובדים, כאשר כל אחד מהם מייצר יותר, ולכן כל יחידה נוספת עולה פחות. בתחום השני (שורות 4 עד 7), כדי לייצר עוד יחידה, יש להקדיש יותר עובדים, ולכן העלויות השוליות הולכות עולות. מפונקצית הייצור, נראה למצוא קשר לגורמי הייצור המשתנים (במקרה שלנו, a כמות עובדים) a מגרף זה, נוכל לענות על השאלה איזה כמות של גורמי יצור יש להעסיק כדי בשביל כמות מבוקשת.

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 21 מתוך 82 אם נרצה לדעת מהיא הכמות המיוצרת לכל מספר עובדים נתון, נצטרך למצוא את הפונקציה ההפוכה, וכךנקבל את גרף העלויות המשתנות ) ost :(TotalVariable TV, יש לנו שתי אופציות של עלות, וכמובן שנבחר בעלות הנמוכה יותר. כדי אנו רואים כאן שכדי לייצר כמות שפונקצית העלות המשתנה הכוללת ) (TV תהיה מוגדרת היטב, עלינו "לחתוך" את פונקצית הייצור החל מהמקום בה היא מתחילה לרדת, וזאת כדי לקבל פונקציה חד-חד-ערכית, שלה פונקציה הפוכה מתאימה. בנוסף לעלויות המשתנות, יש לנו עלויות קבועות,TF המתוארות בגרף העלויות הקבועות TF A= b+ c b c (Total ost ) T הן חיבור של העלויות הקבועות והעלויות המשתנות: T ולסיכום, סה"כ העלויות A :TV TV AV=, עלויות מתשנות ממוצעות. לכן נביט בגרף TV נרצה לשרטט את גרף TV( ) (, TV( ) ) ונבצע חילוק ב כלומר "י חישוב ע, באופן איכותי, נקבל את הגרף ובין ראשית הצירים. α αהזוית הנוצרת בין הנקודה ( ) TV tanα=, tanα כאשר

AV 94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 22 מתוך 82 עבור העלות הממוצעת הקבועה, TF קבוע ולכן נקבל גרף היפרבולי, מכיוון ש TF AF=, הבא AF tan T כעת, נחשב את גרף העלויות הממוצעות הכוללת, A=, וזאת ע"י שימוש בשיטה שכבר ראינו חישוב הזווית, כאשר הזויות נגזרת מגרף העלויות הכוללות, :T T A A נקבל את הגרף האיכותי הבא: לסיכום, נשרטט את גרף העלות השולית,, M שהביטוי עבורו הוא ( TF TV) ( TF) ( TV) ( TV) + M = = + = מכיוון שהעלויות הקבועות הן קבועות בהגדרתן. יש לגזור, או לחשב את השיפוע, של גרף העלויות המשתנות. נקבל את הגרף האיכותי הבא:

M 94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 23 מתוך 82 עלויות הייצור אנו רוצים לדעת כיצד העקומות שפגשנו עד כה מתייחסות אחת לשנייה. אנו ראינו את פונקצית הייצור - הפונקצית שמקשרת בין גורם ייצור משתנה לבין התפוקה. עבור גורם ייצור, a הגדרנו את התפוקה הממוצעת שלו Aa= a ואז העלות המשתנה ליחידה היא: TV a a a a AV= = = = Aa a מבחינה גרפית, דיברנו על התפוקה הממוצעת לעובד, וראינו כי: A a a AV ולכן נסיק כי העלות הממוצעת ליחידה נראת כמו. tanα AF TV AV=, בעזרת וזו תוצאה שכבר ראינו כאשר ניתחנו את היחס ראינו בעבר את גרף העלות הכוללת הממוצעת: העלות ליחידה היא:

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 24 מתוך 82 T TF+ TV A= = = AF+ AV כלומר יש לחבר את הגרפים הבאים: AV AF AF+ AV ואנו רואים כי ככל שמסתכלים על תפוקות גדולות יותר, העלות הקבועה ליחידה זניחה יותר ויותר, כלומר הסכום. AV מתקרב ל A= AF+ AV M a עבור גורם ייצור, a הגדרנו את התפוקה השולית עבורו = a ולכן העלות השולית היא ( TF TV) ( a a) 1 T + TF TV TV a a M = = = + = = = a = a = Ma a, M a נקבל את הגרפים הבאים: ולכן, לאחר שראינו כבר את הגרף של M a M a את ההגיון בצורת הגרפים אנו רואים מכיוון שראינו שהתפוקה השולית לעובד גדלה כאשר מוסיפים עוד ועוד עובדים, וזאת עד לנקודה מסויימת (בגרף התפוקה השולית זו נקודת המקסימום), ומכיוון שהתפוקה השולית (התפוקה למספר עובדית) גדלה עם תוספת בעובדים, אז צריך להוסיף פחות עובדים כדי לקבל עוד תפוקה, ומכיוון שיש להוסיף פחות עובדים, העלות השולית קטנה בהתאם לתפוקה השולית שגדלה.

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 25 מתוך 82 ראינו את התפוקה הממוצעת והתפוקה השולית: A a a M a כלומר, כל עוד התפוקה הממוצעת עולה, התפוקה השולית גדולה ממנה, וכל עוד התפוקה הממוצעת יורדת, התפוקה השולית קטנה ממנה. a AV= A a M= M a a M מהקשרים שהגענו אליהם קודם: אנו יכולים לשרטט גם את הגרפים הבאים: AV, AV יורדת, העלות השולית קטנה ממנה, וכל עוד העלות ולאמר באופן דואלי כי כל עוד העלות המשתנה ליחידה, המשתנה ליחידה עולה, העלות השולית גדולה ממנה. נרצה להוכיח שהעלות השולית חוצה את העלות הממוצעת בנקודת המינימום של העלות הממוצעת. TV TV TV M AV TV M TV M AV = = = = = 2 2 ולכן קיבלנו בדיוק את מה שנאמר קודם: M< נקבל.1 עבור AV AV < M= נקבל.2 עבור AV AV = M> נקבל.3 עבור AV AV > באותו אופן, נקבל כי

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 26 מתוך 82 T T T M T M T M A A = = = = = 2 2 2 2 M, כלומר נסיק ולכן נסיק את אותן המסקנות לגבי עליה/ירידה של AV ויחס עליה/ירידה זו להפרש AV שגם כל עוד העלות ליחידה, A, יורדת, העלות השולית,, M קטנה ממנה, וכל עוד העלות ליחידה עולה, העלות השולית גדולה ממנה. לומר, נוכל לשרטט את הגרף הבא: M A AV עד עתה ראינו את עקומות ההוצאות של פירמה (חברה) בודדת. על סמך העקומות שראינו, על החברה להחליט האם היא בכלל ממשיכה לייצר, וזו שאלה שלא נגון בה. השאלה שכן נוכל לענות עליה היא כמה לייצר. נרצה לראות מהם הקריטריונים שדרכם מחליטה החברה את החלטותיה. הקריטריון העיקרי הוא הרווח יש לחברה אינטרסט למקסם (להפוך למקסימום) את הרווחים שלה. נרצה לענות על שלוש השאלות: 1. מהוא רווח 2. מה משפיע על הרווח 3. היכן נקבל רווח מקסימלי הגדרה רווח ) rofit ( הרווח של חברה, π, הוא פונקציה של הפדיון ) Revenue,TR,(Total והעלויות הכוללות ) ost (Total (הקבועות והמשתנות),,T בצורה הפשוטה הבאה: π= TR T כאשר הגדרנו כבר את הפדיון TR= כאשר מחיר הפריט ו הכמות הנמכרת מהפריט במחיר. נרצה לשרטט את פונקצית הפדיון. ראינו שבעקומות ייצור גמישות, הגדלת הכמות המיוצרת מגדילה את הפדיון, לעומת עקומות ייצור קשיחות. השינויים בפדיון תלויים בעקומות הביקוש.

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 27 מתוך 82 תחרות בשוק עקומת ההיצע של חברה בתחרות משוכללת הגדרה תחרות משוכללת 1. בשוק בתחרות משוכללת יש הרבה מאוד יצרנים קטנים והרבה מאוד צרכנים קטנים. 2. המוצר הוא סטנדרטי. בתחרות משוכללת, מכיוון שיש הרבה מאוד יצרנים, מחיר המוצר נתון עבורם. זאת מכיוון שיצרן אחד לא יכול לקבוע את מחיר השוק, וזאת גם אם ייצר כמויות גדולות מאוד או קטנות מאוד. הכוונה ב"מוצר סטנדרטי" היא שהצרכן לא יכול להבחין בין היצרנים השונים של המוצר (לדוגמא, אם המוצר הוא תפוז, אז ע"פ צורת התפוז לא נוכל לדעת היכן גידלו אותו, כלומר מי הוא היצרן). המסקנה מההנחות שלעיל, היא שעקומת הביקוש שרואה כל יצרן היא עקומת ביקוש שבה המחיר קבוע, כלומר גמישה לחלוטין: דוגמה למוצר לא סטנדרטי נעליים. למרות שישנם הרבה מאוד יצרני נעליים והרבה מאוד צרכני נעליים, מכיוון שהנעליים אינם מוצר סטנדרטי (ניתן להבחין בין סוגי היצרנים בעזרת דגמים שונים וכו'), אזי שוק הנעליים אינו בתחרות משוכללת. עבור היצרן הבודד, הפדיון הוא TR= ולכן הפדיון השולי קבוע TR MR = = = בנוסף, היצרן מודע לפונקציות העלויות של עצמו, ולכן כאשר נוסיף את פונקצית הביקוש לאלו, נקבל M A AV מסויים. נרצה להחליט על הכמות הרצויה לייצור, על סמך גרף זה. נזכיר כי הביטוי לפדיון הוא, כלומר השטח שמתחת לפונקצית הביקוש, עבור מסויים. נזכיר גם כי מכיוון שגדרנו את העלות השולית T TV M = הרי ש TV Md = L כלומר, סך כל העלויות המשתנות הן השטח שמתחת לגרף של פונקצית העלויות השוליות, עבור

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 28 מתוך 82 נניח כי ההוצאות הקבועות שולמו כבר, כלומר נדון רק בהשפעת העלויות המשתנות. הגדרה רווח תפעולי ) rofit ( Operating O TR TV או, במילים אחרות O = TR TV = AV = ( AV) מההגדרה, אנו רואים כי ההפרש בין הרווח לרווח התפעולי, הן העלויות הקבועות, כלומר π= TR T= TR TF+ TV = TR TV TF= O TF ( ) ( ) +I ; העלות משתנה הכוללת מסומנת בשטח, II ולכן II בשטח, M בגרף הבא מסומן הפדיון עבור כמות מיוצרת הרווח התפעולי הוא השטח. I I II ככל שהחברה תייצר יותר יחידות, יתווסף עוד ועוד שטח מתחת לגרף העלויות השוליות, עד אשר (מעבר לנקודת שבה העלויות יעלו על הפדיון, ושם לא יהיה כדאי לייצר עוד. בנקודה זו מתקיים = M אנו רואים שכאשר מעלים את הכמות עד ( ( ), הרווח התפעולי הולך וגדל. כאשר מעלים את הכמות מעבר ל הרווח התפעולי מתחיל לרדת. כלומר הרווח התפעולי מקסימאלי עבור כמות,. =. כעת, מתקיים π = TR T = A = ( A) לכן, הרווח התפעולי מעניין אותנו כאשר העלות הכוללת ליחידה,, A קטנה ממחיר המוצר הקבוע לכן, אנו מחליטים שעל החברה לייצר בכמות. π נרצה לחשב את רווח החברה. כלומר את π= ( A) באופן גרפי, אנו מקבלים ביטוי לרווח ליחידה: Aπ= A ולכן הרווח הכולל הוא = Aπ = ( A) כפי שקיבלנו מקודם. השטח המתאים לביטוי זה לרווח מסומן בגרף.

A 94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 29 מתוך 82 M ( ) A π AV ( ( )) O = TV = AV = AV = וכעת, עבור הרווח התפעולי: ובאופן דומה לרווח, השטח המתקבל עבור הרווח התפעולי הוא הבא: M A ( ) AV O AV העלויות הקבועות של היצרן יהיו השטח שבין הרווח לרווח התפעולי: M A ( ) ( ) A AV TF AV O= π+ TF כך הדגמנו באופן גראפי את המשוואה

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 3 מתוך 82 כעת נביט בחברה שהמחיר בשוק עבור המוצר שהיא מייצרת נמוך יותר: M A A( ) AV( ) TF AV במצב זה, לחברה יש דווקא הפסד תפעולי הרווח התפעולי שלילי. אם נתעלם מההוצאות הקבועות, לדוגמה במקרה שבו ההוצעות הקבועות הן שכירות של בית מלאכה, ששולמה עבור מספר שנים מראש, אזי נרצה שההוצאות המשתנות ליחידה, AV לא יעלו על הפדיון ליחידה,. כמובן שבגרף שלעיל, נחליט שלא לייצר מכיוון שהעלויות המשתנות ליחידה גדולות מהפדיון ליחידה, מה שיביא אותנו לרווח > שמתואר, עדיין נשאר עם ההחלטה שלא לייצר. תפעולי שלילי הפסד תפעולי. כמובן שגם עבור כל A M נביט במחיר הבא: A( ) AV( ) AV ( ( כאן )) >, O= AV כלומר אכן ישנו רווח תפעולי חיובי למחיר זה. אבל, הרווח הכולל הוא שלילי: ( A( )) π= < ולכן כדאי לנו לייצר במחיר זה, רק במקרה שהעלות הקבועה כבר שולמה, וזאת כדי להקטין את ההפסד הכולל. לסיכום, נאמר כי כל עוד < min{ AV} לא נרצה לייצר, כלומר נבחר =. עבור מחיר min{ AV} < < min{ A} יש לחברה רק רווח תפעולי, והפסד כולל. לכן נבחר לייצר בטווח הקצר, כלומר כל עוד ישנם גורמי ייצור קבועים. = לכמות זו קראנו, = שעלותם כבר "נספגה". נבחר לייצר בכמות המקיימת ( M( עבור מחיר > min{ A} נרצה לייצר, בטווח הקצר ובטווח הארוך, מכיוון שלחברה יהיה רווח כולל. נבחר את הכמות. =

, AV נקבל את פונקצית ההיצע עבור הטווח הקצר הבאה: 94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 31 מתוך 82 כלומר, בידיעת שלושת פונקציות העלויות A ו, M min{ AV} S =, וממחיר זה והלאה היא מתלכדת עם עקומת פונקציה זו היא עד AV} min{ ההוצאות המשתנות עבור תפוקה., M וזאת כדי לכסות את = פונקצית ההיצע לטווח הארוך תשאר עד A} min{ כדי לכסות את ההוצאות הכוללות עבור תפוקה :, וממחיר זה והלאה היא מתלכדת עם עקומת, M וזאת min{ A} S (כאשר אומרים עקומת היצע, מתכוונים לעקומת היצע לוח הקצר) ( ) ( ) נרצה כעת למצוא באופן מתמטי את הרווח המקסימאלי. כלומר, בהנתן מחיר המוצר ופונקצית העלויות הכוללת,T נרצה למצוא את המקסימום עבור π= T נגזור ונדרוש שיוון עם למציאת נקודת קיצון: dπ = M( ) = d M( ) = נגזור פעם שנייה ונדרוש שהנגזרת השנייה קטנה מאפס, לקבלת מקסימום: 2 d d d d 2 ( M( ) ) M M d d d d כלומר פונקצית העלות השולית עולה. (נשים לב שאם נדרוש נגזרת שנייה חיובית, אז נקבל רווח מינימאלי). פונקצית הרווח התפעולי תראה כך:

O 94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 32 מתוך 82 d, M < d כאשר נקודת המינימום היא מינימום רווח תפעולי, המאופיינת ע"י פונקצית עלות שולית יורדת,. בשתי d M d ונקודת המקסימום היא מקסימום רווח תפעולי, המאופיינת ע"י פונקצית עלות שולית עולה, > נקודות הקיצון המקומיות, ראינו כי = ( ). M טווח-קצר וטווח-ארוך = נקראת נקודת הסגירה נקודת המינימום של עקומת העלות המשתנה ליחידה, כלומר הנקודה בה AV} min{ כבר אמרנו כי בנקודה זו, המפעל יכסה את ההוצאות המשתנות שלו בדיוק, ולכן עבור מחיר נמוך יותר, המפעל צריך להסגר, כלומר לייצר תפוקה =. = נקראת נקודת האיזון נקודת המינימום של עקומת העלות הכוללת ליחידה, כלומר הנקודה בה A} min{ בנקודה זו המפעל המייצר מאוזן באופן שהפדיון שווה בדיוק לעלות הכוללת, ולכן הרווח הכולל הוא בדיוק. A M AV נקודת האיזון נקודת הסגירה אנו צריכים להסתכל על עלויות ייצור משתי נקודות מבט: 1. נקודת מבט חשבונאית 2. נקודת מבט כלכלית נביט בחברת ייעוץ קטנה למחשבים, מנוהלת מדירה הפרטית פחת: אם יש ציוד, ניתן להקים קרן שנפקיד אליה חלק מערך הציוד, מה שיאפשר לקנות מכונה חדשה אחרי כמה שנים. מס הכנסה מאפשר פחת מואץ. מיקום דירה בבעלות דירה בשכירות ציוד (מכונות) עצמאי שעובד בעסק שלו נקודת מבט חשבונאית אין עלות אין דמי שכירות יש עלות דמי שכירות פחת בהתאם לחוקי המס אין שכר נקודת מבט כלכלית אין דמי שכירות, אך ישנה "עלות אלטרנטיבית" הכנסות צפויות משכירות. יש עלות דמי שכירות פחת בהתאם לאורך החיים עלות אלטרנטיבית השכר שהיה

ש( 94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 33 מתוך 82 הון התחלתי לקניית מלאי אין עלות מקבל אילו היה עובד כשכיר עלות אלטרנטיבית ניתן היה להשקיע את הכסף/להפקיד בתוכנית חסכון ולהנות מהריבית חישוב עלויות הייצור ע"י העלות האלטרנטיבית של כל אחד מגורמי הייצור. מהי משמעות נקודת האיזון? בנקודת האיזון אנו נסכים שיש לנו "רווח נורמלי", ולכן לכל מחיר יש לנו רווח "על נורמלי". שמעל מחיר זה אם בענף המדובר, לכל החברות יש רווח על-נורמלי, אזי יכנסו עוד חברות לענף, כי הענף רווחי, או באופן מקביל,, מבחינת עקומות ההיצע והביקוש, חברות קיימות יתרחבו. במצב זה, כאשר השוק היה בשיווי משקל בנקודה כנראה בגרף הבא: Σ ΣS אזי עקומת ההיצע תנוע מטה, ליצירת ΣS : Σ ΣS ΣS ולכן מחיר שיווי המשקל יירד. מחיר זה יכול לרדת למחיר כזה שגורם ליציאת חברות מהענף. לאחר זמן רב, נגיע לנקודת האיזון, נקודה שבה M= - תתבצע התכנסות בשוק למחיר זה, וזהו שיווי משקל לטווח ארוך, שבו לכל חברה רווח נורמלי. A M=, וכאשר החברות כולן זהות, הכמות המיוצרת בשוק תהיה הכמות המיוצרת ע"י כל חברה,, q תקבע ע"פ A = Nq כאשר N מספר החברות. תרגיל בענף תחרותי, כל הפירמות (חברות) זהות ופונקציות ההוצאות שלהן כוללת הוצאות קבועות ומשתנות: 2 T= 4+ q = עקומת הביקוש בעלת גמישות יחידתית, כאשר הצרכנים תמיד יוציאו סכום של NIS] ]16, מה יהיה מספר הפירמות הטווח הארוך? "ח). פתרון בטווח הארוך, מתקיים לגבי כל פירמה: 2 d T 4 + q 2 M = A = T = 2q = q = 4 q = 2 dq q q לחישוב המחיר, נציב =q 2 בפונקצית M או בפונקצית. A נקבל

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 34 מתוך 82 d = M= T = 2q = 4[ NIS ] q= 2 d q= 2 כעת, מכיוון שהפירמות זהות, הרי ש = Nq כאשר N מספר הפירמות, ולכן מהנתון על עקומת הביקוש בעלת הגמישות היחידתית, נקבל 16, 16, = Nq = 16, N = = = 2 q 4 2 מבנה ענפים שונים נשווה בין 4 סוגי ענפים: אפיונים מספר הפירמות אפיון המוצר כניסת פירמות לענף תחרות שלא ע"י מחיר (האם הפירמות מפרסמות) תחרות משוכללת מספר רב של יצרנים סטנדרטי (הומוגני) אין הבחנה בין מוצרים שונים של יצרנים שונים כניסה חופשית ליצרן הבודד לא כדאי לפרסם, אך הענף מפרסם עקומת ביקוש גמישה לחלוטין תחרות מונופוליסטית מספר רב של יצרנים לא הומוגני כניסה חופשית פרסומת רבה אוליגופול מספר קטן של יצרנים. בד"כ בין 2 ל 2 יצרנים. בד"כ המוצרים סטנדרטיים, או תחליפים קרובים. ישנן מגבלות מסויימות בכניסה פרסומת רבה יצרן אחד מונופול מוצר ללא תחליפים קרובים מגבלות חוקיות על הכניסה לענף לעיתים הפרסומת תדמיתית ענפים אלו הם בתחרות לא משוכללת עקומת הביקוש עבור היצרנים היא עקומה יורדת קביעת התפוקה ע"י מונופול עקומת הביקוש בשוק בתחרות לא משוכללת היא Σ כלומר, כדי למכור יותר יחידות, יש להוריד את המחיר. הפירמה תרצה לבדוק את השינוי ברווח בתוצאה משינוי בתפוקה. כלומר, אם π= TR T אזי נרצה לבחון את הגודל d d d π= TR T= MR M d d d כאשר MR הוא הפדיון השולי ) Revenue ( Marginal ו M היא העלות השולית ) ost.( Marginal ) ( כעת, כאשר = (המחיר הוא פונקציה של הכמות המיוצרת) d d d d MR = TR = ( ) = + = 1+ d d d d ונקבל d ומכיוון שאנו יודעים כי, נשתמש בהגדרת הגמישות, d <

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 35 מתוך 82 1 MR = 1 E נזכיר כי הפדיון השולי יכול להיות חיובי או שלילי, כלומר יכול להיות שנפסיד על מכירת יחידות נוספות. בנוסף,. MR= ואז ), E ) חוץ מבמקרה של עקומת ביקוש גמישה לחלוטין, MR< מתקיים תמיד נחפש, באופן מתמטי, את הרווח המקסימלי, כלומר {π. max{ נגזור ונשווה ל : d MR M MR M נגזור פעם שנייה ונדרוש נגזרת שנייה שלילית (נקודת קיצון שהיא מקסימום): = = = π d 2 dπ d d d d MR MR MR MR 2 = < < d d d d d עבור פירמה בתחרות משוכללת, קיבלנו (מכיוון שעקומת הביקוש גמישה לחלוטין) d MR M M M ועבור הנגזרת השנייה, כאשר המחיר הוא כמובן קבוע בתחרות משוכללת, קיבלנו = = = = π d 2 d π d d d = 2 ( M) = M < M > d d d d כעת נטפל בעקומת ביקוש סציפית: : = a b,a קבועים. נקבל את העקומה הליניארית הבאה: כאשר b a a b 2 TR= = a b d MR= TR= a 2b d נוכל לחשב את הפדיון הכולל: ולכן הפדיון השולי הוא

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 36 מתוך 82 נקבל: a MR 2 a b a b נשים לב שעקומת הפדיון השולי תמיד קטנה מעקומת הביקוש, וזאת מכיוון שכבר ראינו כי הפדיון השולי אינו עולה על המחיר. המקרה הקיצוני הוא עבור עקומת ביקוש גמישה לחלוטין, בו עקומת הפדיון השולי מתלכדת עם עקומת הביקוש (כפי שראינו בשוק תחרות משוכללת). ניזכר כי כאשר = מתקיים קיבלנו שעבור 2 a b MR>, עקומת הביקוש גמישה, וכאשר MR<, עקומת הביקוש קשיחה. לכן, במקרה שלנו,. ולכן שם עקומת הביקוש בעלת גמישות יחידתית, כלומר =E 1, MR= כמובן שבתחום הפדיון השולי השלילי, אין למונפול מטרה לייצר שם מפסידים על תוספת בייצור. נשרטט את עקומת הגמישות: d 1 E = = d d d 1 d d d המכנה ידוע וקבוע במקרה של עקומת ביקוש ליניארית. נסמן tanα=. d בנוסף, נסמן tanβ=, כאשר βמסומנת ע"ג הגרף הבא: β α β קיבלנו, עבור > α המסומנת,

tan β E= > 1 tanα tan β E= < 1 tanα 94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 37 מתוך 82 β<, נקבל עבור זווית α β α =β, כאשר נוצר משולש שווה-שוקיים ע"י שתי הצלעות המתאימות, נקבל גמישות יחידתית. וכמובן, עבור α נוסיף את עקומת העלות השולית: M M MR M, MR= M ראינו כבר כי על המונופול להחליט לייצר כמות המקיימת M M לייצר כמות. את המחיר המתאים נסמן. וזאת כדי למקסם את הרווח, ולכן נבחר M נרצה לבדוק אם המונופול מרוויח עבור ייצור כמות. קביעת התפוקה במונופול, בהשוואה לפירמה בתחרות משוכללת O= TR TV d MR = TR TR MRd d = d d M = T TV TV Md d = d = כדי לחשב את הרווח התפעולי נאמר כי וגם כי

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 38 מתוך 82 : M ולכן הרווח התפעולי של המונופול הוא השטח מתחת לעקומת MR פחות השטח מתחת לעקומת M M M TR M MR TV M MR O M MR O אם נשרטט את פונקצית הרווח התפעולי, נקבל את הגרף האיכותי הבא: M נרצה לבדוק אם למונופול יש רווח כולל. הרווח התפעולי הוא O = TR TV = AV = ( AV) והרווח הכולל: π = TR T = A = ( A) כלומר אם העלות ליחידה קטנה ממחיר היחידה, אזי יש למונופול רווחים. נביט בפונקציות A ו AV הבאות: M M M M A( ) M ( ), A ואילו עבור מקרה 2, כלומר π M < MR M A 1 המונופול ירוויח כי עבור מקרה 1, כלומר עבור פונקצית הוצאות M ( ). A A 1 AV 1 > M M M A 2 עבור פונקצית הוצאות המונופול ירוויח כי MR A 2 AV 2

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 39 מתוך 82 קרטל התאגדות לקרטל מנוגדת לחוק. כשפירמות מתאגדות לקרטל, כל חברה מייצרת בנפרד אך משוקות ביחד את המוצר. בתחרות משוכללת במקרים רבים, יש מונופול בגלל מגבלות כניסה לענף ע"י הממשלה. ממשלה יכולה לתמוך במונפול במקרה וחברה ממציאה מוצר ייחודי, המוגן ע"י פטנט, וזאת כדי שרווחיה לא יקטנו כתוצאה מכניסה של פירמות נוספות לייצור מוצר חדש זה. למונופול בד"כ יותר רווחים מאשר פירמות בתחרות, כאשר הוא מייצר כמות קטנה מדי ומוכר במחיר גבוה מדי מה שנוגד את אינטרס ההגנה על הצרכן. נביט בענף בתחרות משוכללת, ונבדוק מה היתרונות של חברה לפעול בקרטל. נביט בענף בשיווי משקל, בו מתקיים = M= A וכך אין רווחים על-נורמליים, והמחיר נקבע ע"פ הכמות. Σ M = ΣS M A MR M כאשר מספר חברות יתאגדו לצורך שיווק (קרטל), הן ילמדו את השוק ויעריכו את עקומת הביקוש,. מעקומת הביקוש, הן יחשבו את עקומת הרווח השולי,, MR וכך יוכלו לקבוע מחיר גבוה יותר עבור כמות מיוצרת קטנה יותר M M. > וקבלת ( MR= M ) תוך כדי מיקסום רווחים, הערה: למנופול אין עקומת היצע, אלא עקומת תגובה. כאשר מונופול יחליט לייצר כמות גדולה יותר, המחיר המאולץ עליו יהיה זה שמחושב מעקומת הביקוש של השוק, כלומר ככל שהמונופול ייצר כמות גדולה יותר, מחיר המוצר יקטן. מונופול טבעי דוגמאות למונופול טבעי: חברת חשמל, חברת מים. המיוחד במונופול זה הוא שאילו החברה לא היתה מונופול, היא לא היתה מייצרת את המוצר, בגלל מבנה מיוחד של פונקציות ההוצאות שלהן הוצאות קבועות מאוד גבוהות ביחס להוצאות המשתנות. ניתן לראות זאת בדוגמה הבאה: M A בשוק בתחרות משוכללת, לאור הבחירה לייצר בכמות ליחידת גדולות מההכנסות ליחידה (המחיר =, אנו רואים שההוצאות הכוללות M המקיימת.( במקרה זה, כאשר הממשלה מחליטה שהמוצא חיוני, כדוגמת חשמל או טלפון, אזי היא יכולה להחליט לספסד את מחיר המוצר.

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 4 מתוך 82 M פתרון נוסף יהיה לתת לחברת לפעול במונופול, תחת פיקוח מתאים. במקרה זה, על החברת לחשב את עקומת הפדיון השולי, MR ולקבוע את המחיר והכמות המוצעים. בדוגמה הבאה אנו רואים מונופול ברווח על-נורמלי (מתקיים M M :( A < ( ) MR A M הממשלה, שמפקחת על המונופול, רוצה למנוע מהמונופול את הרווחים העל-נורמליים. נרצה לבדוק מה משמעות הפיקוח, ואיך הוא מתבצע. = נרצה למצוא את הנקודה בה לחברה לא יהיו רווחים על נורמלייים. בנקודה בה A לכן נרצה לאלץ את המונופול לייצר בנקודה זו. יהיו רק רווחים נורמליים. השיטה הראשונה שנפגוש היא שיטת התמחור הנקראת שיטת.ost lus בשיטה זו, הממשלה, או הרשות המפקחת, מבקשת מהמונופול לדווח את כל העלויות הכרוכות בייצור ).(T לעלויות אלו הממשלה תוסיף שיעור רווח סביר, ואת סה"כ העלויות תחלק בתפוקה הצפוייה, לקבלת, A וכך המחיר נקבע:. זהו המחיר המירבי max ( exp) = A T exp A = = exp כדי להפעיל את השיטה בפועל, נגדיר מחיר מקסימום, max מחיר המקיים שהממשלה מאשרת לחברה למכור. במצב הראשוני, המחיר המקסימלי קובע את עקומת הביקוש הבאה: max M ואז, כאשר עקומת הביקוש המקורי מסומן בקו מרוסק, המונופול בתחילה (לפני הפיקוח) גבה מחיר. M A M M MR לאחר קביעת עקומת הביקוש החדשה, מחושבת עקומת פדיון שולי חדשה, המתאימה לעקומת ביקוש גמישה לחלוטין, בחלק הישר של עקומת הביקוש. במקרה של עקומת ביקוש גמישה לחלוטין, ראינו כבר כי עקומת הפדיון השולי היא גם כן קבוע, על המחיר הקבוע המתאים, כלומר d d MR= TR= = d d

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 41 מתוך 82 ולכן, נקבל את עקומת הפדיון השולי כלהלן (מודגשת): A M max MR max בתחום הגמיש לחלוטין, החברה תעלה את הכמות המיוצרת, מכיוון שהפדיון השולי גבוהה מהמצב הקודם, עד אשר החברה תרצה להגדיל את התפוקה על מעבר לנקודה בה יש אי-רציפות בפונקצית. MR הוספה של התפוקה מעבר MR=, ותנאי זה מתקיים בנקודת לנקודה זו תביא להוזלה במחיר. המונופול ירצה להגדיל את המחיר עד אשר M אי-הרציפות. המחיר המתאים לנקודה זו הוא בדיוק. בשיטה זו, הצליח הגוף המפקח (או הממשלה) להגביל את המונופול למחיר. max במציאות השיטה לא פועלת באופן מושלם כמו בתאוריה. יכולת הממשלה לפקח על ההוצאות, או על הדיווח של המונופול על ההוצאות מוגבל. מכיוון שמובטח למונופול רווח סביר, אזי לאורך זמן רואים כי מחירי המונופול יקרים מאוד עסור המשק. במצב זה, נרצה ליצור תחרות בענף. בנוסף, על הגוף המפקח קשה לשלוט על איכות המוצר לדוגמא איכות אספקת החשמל של חברת חשמל, או איכות משלוח דואר של רשות דואר ממשלתית. max שיטה שנייה היא לכפות על המונופול מחיר מקסימלי, כפי שנקראה בגרף הבא: ששווה למחיר עליו מתייצב השוק בתחרות משוכללת, Σ M = ΣS A MR. = ואז מחיר מוצר המונופול גם הוא יקיים A

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 42 מתוך 82 התערבות הממשלה התערבות ממשלתית ע"י מיסים ראינו שהמונופול מייצר כמות קטנה מדי, ולכן מוכר במחיר גבוה מדי. בנוסף ישנה בעיה של רווחים על-נורמליים למונופול, שלא בריאים מבחינת הממשלה. נרצה לראות את השפעת המיסים של הממשלה על הכמות המיוצרת.,T זי לאחר T קבועה. אם פונקצית ההוצאות של החברה היתה נבחן תחילה הטלת מס ) (Tax בצורת אגרה הטלת המס, הפונקצית תהיה T= T+ T T קבוע, נקבל, M אזי מפני ש העלות השולית לא תשתנה. אם לפני הטלת המס, העלות השולית היתה M= d T= d ( T+ T) = d T= M d d d מכיוון שהעלות המשתנה,,TV נשארת כפי שהיתה מלפני הטלת המס, אזי גם פונקצית AV לא משתנה., A אזי פונקצית העלויות הכוללת המעודכנת היא: אם פונקצית העלויות הכוללת לפני הטלת המס היתה T T + T T T T A= = = + = A+ רווחי החברה יקטנו: π = TR T = TR T + T = π T ( ) dπ d = ( TR ( T + T ) ) = MR M = MR = M d d לכן נחליט על ייצור תפוקה בדומה להחלטה שהיתה לפני הטלת המס. כלומר, בטווח הקצר, החברה לא תחליט לשנות את התפוקה. כעת נבחן מס קבוע ליחידה מיוצרת. כלומר, פונקצית המס היא T= t T= T+ t t קבוע. כאשר עלויות הייצור החדשות:, נשווה בין העלויות השוליות: M= d T= d ( T+ t) = d T+ t= M+ t d d d העלות המשתנה ליחידה: TV TV+ t TV AV= = = + t= AV+ t העלות הכוללת ליחידה: T T + t T A = = = + t = A + t AV כדי לקבל את נקודת המינימום של t. בהכללה, כל פונקציות העלויות זזו כלפי מעלה בשיעור AV ל, M כלומר M= AV. min{ A} M + t = AV+ t M = AV ולכן התפוקה תקבע באותה נקודה שנקבעה לפני הטלת המס. תוצאה דומה נקבל עבור

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 43 מתוך 82 כעת, נחשב את הכמות המיוצרת בהטלת מס שכזה, בתחרות משוכללת. M MR ( ) π= TR T= TR T+ t dπ d = ( TR ( T + t )) = MR M t = d d MR = M + t d d MR= TR= = d d = M+ t נחפש π}, max{ כאשר נגזור ונשווה לאפס: מתחרות משוכללת כלומר התפוקה תקבע ע"י M + t M MR כלומר, הכמות המיוצרת פחתה. כעת, נחשב את הכמות המיוצרת בהטלת מס שכזה, עבור מונופול. M + t 1 2 3 M M M MR אנו רואים כי הכמות המוצעת תקטן ואילו המחיר יעלה. הרווח התפעולי הוא O = TR TV = MRd Md רווח תפעולי זה קטן בהטלת מס זה, וניתן לראות זאת בעזרת שטחים:

. O= +S S + S לאחר הטלת המס, הרווח התפעולי הוא 1 2 3 S 1 ו 94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 44 מתוך 82 לפני הטלת המס, הרווח היה התפעולי מורכב משטחים הוא הפסד המונופול ממתן המס, הוא הפסד המונופול מהקטנת התפוקה. S 2 O=, כאשר השטח S 1 מבחינת הממשלה היא הצליחה להקטין את רווחי המונופול, אך מצד שני הצרכנים קיבלו פחות מהמוצר. מס נוסף שנבחן: אחוז קבוע t מהרווח. מתקבל הרווח: π= ( 1 t) π = ( 1 t)( TR T) כדי למצוא אתהכמות המיוצרת, נדרוש d π d = ( 1 t)( TR T) = ( 1 t)( MR M) = d d ולכן אין שינוי בכמות המיוצרת, כי הדרישה שלעיל שקולה לדרישה MR= M כאשר לא יתכן כי המס הוא של 1%. התערבות ממשלתית ע"י סובסידיות סובסידיה ) Subsidy ( היא בעצם הטלת מס שלילי על החברה הממשלה מפחיתה את עלויות הייצור של החברה. s ראשית נבחן סובסידיה קבועה מתן הסובסידיה היא:,T אזי לאחר ליחידה מיוצרת. אם העלות הכוללת לפני מתן הסובסידיה היא T= T s ולכן הרווח החדש הוא π= TR T= TR ( T s) = ( TR+ s) T כלומר יש כאן הגדלת הפדיון אפקטיבית עבור החברה, הגדלה אשר תלויה בכמות המיוצרת. נחפש רווח מקסימאלי ע"י גזירה ונשווה לאפס, למציאת הכמות המיוצרת המתאימה: d π d = ( TR + s) T = MR + s M = MR = M s d d עבור תחרות משוכללת: M MR M s.( M= M s אנו רואים גידול בכמות המיוצרת, וזאת מכיוןו שהעלויות השולית פחתו ) המחיר כמובן ישאר ללא שינוי.

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 45 מתוך 82 עבור מונופול: M M s MR M אנו רואים ירידה במחיר לצרכן, יחד עם הגדלה של הכמות המיוצרת. ניתן לשלב בין הטלת מיסים ומתן סובסידיה. M אנו יודעים כבר כי המונופול מייצר כמות M המתאימה לנקודת החיתוך של עם, MR והחברות בשוק בתחרות משוכללת מייצרות כמות מתקיים המתאימה לנקודת החיתוך של (מכיוון שבתחרות משוכללת M עם M MR= ), = וזו כמות גדולה יותר. בתור הממשלה, נרצה לגרום למונופול לייצר כמות - ראינו שניתן להגדיל את הכמות המיוצרת של המונופול ע"י מתן סובסידיה. נעשה זאת ע"י הקטנת עקומת M עד שתגיע למקום בו תחתוך את עקומת MR בנקודה. כלומר, נרצה ש M( ) s= MR( ) כלומר, גודל הסובסידיה ליחידה במקרה זה יהיה s= M( ) MR( ) ולכן הסובסידיה הכוללת, כלומר עלות הממשלה בסבסוד הענף, תהיה S= s הממשלה יכולה לבצע הכרזה על מחיר מינימום: S S min

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 46 מתוך 82 יצוא נביט בחברה שמוכרת מוצריה בארץ ובחו"ל, לדוגמה חברת 'דלתא' המוכרת הלבשה תחתונה. בארץ החברה רואה עקומת ביקוש יורדת ולכן כדי למכור יותר, עליה להוריד את מחיר מוצריה. בחו"ל הענף נמצא בתחרות משוכללת, כלומר המחיר מבחינת החברה קבוע. נניח כי עקומות הביקוש וההיצע עבור השוק הבנילאומי כולו, בו נמצאת החברה, הן הבאות: [ $ ] ΣS Σ כאשר המחיר נקבעים בדולרים. החברה מעוניינת לתרגם מחירים אלה למטבע המקומי, לשקל, כדי לחבר את עקומת הביקוש הבינלאומית לעקומת הביקוש הלאומית. הגדרה שער חליפין ) Rate ( Exchange היחס בין מספר שקלים למספר דולרים, או כמה שקלים משלמים עבור דולר אחד. הגדרה פיחות מצב שבו משלמים יותר שקלים לכל דולר (ואז מספר הדולרים לשקל יפחת) הגדרת תיסוף מצב שבו משלמים פחות שקלים לכל דולר (ואז מספר הדולרים לשקל יגדל) Exp אם ידוע שער החליפין ER הבינלאומי היא עקומה גמישה לחלוטין, עם מחיר של השקל לדולר, אזי, מבחינת החברה הבודדת, עקומת הביקוש עבור השוק בשקלים ) NIS.( [ NIS] Exp = ER Exp Exp

[ NIS] 94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 47 מתוך 82 בשוק המקומי, עקומת הביקוש יורדת [ NIS] Agg ולכן עקומת הביקוש המצרפי היא Exp Agg במקרה ועקומת העלות השולית של החברה נחתכת עם עקומת הביקוש בנקודה שמחירה גבוה ממחיר המוצר בחו"ל, החברה תבחר לא לייצא: [ NIS] M Agg במקרה ועקומת העלות השולית של החברה נחתכת עם עקומת הביקוש בנקודה שמחירה הוא המוצר בחו"ל, החברה תבחר לייצא, מכיוון שאם היא לא תייצא, החברה תצטרך למכור במחיר שיווי המשקל בשוק המקומי מחיר הנמוך ממחיר המוצר בחו"ל. [ NIS] M Agg L E במקרה זה, כאשר נסמן את הכמות המוצעת ע"י החברה, E נקבל, S ואת הכמות המיוצרת ב

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 48 מתוך 82 נסמן ב ( ) = E S Exp L את הכמות המשווקת בארץ. אם הכמות המבוקשת היא נקבל כי הכמות המיוצאת היא, אזי הכמות המשווקת בארץ היא ( ) = L Exp EX= E L התערבות ממשלה בייצוא לממשלה ישנן שתי מטרות על: 1. המדינה תהפוך לעצמאית מבחינה כלכלית כלומר שתוכל לממן לעצמה את היבוא 2. לדאוג לתעסוקה לכלל התושבים נזכר בהשפעת מתן סובסידיה ע"י הממשלה לחברה מסויימת. כאשר הממשלה מסבסדת את הייצוא בסכום קבוע לכל יחידה, באופן כללי ראינו שמתקיים T= T s ולכן M= M s M M M s E E s, E היצרן ייצר כמות נוספת מהמוצר, וזאת מכיוון שהוא רואה פיחות אפקטיבי בעלות במקום להשאר ברמת ייצור E נמצא בנקודה שבה הפדיון השולי גדול מהעלות השולית, ולכן היצרן יעדיף לייצר כמות השולית, M כלומר נוספת. מזווית ראייה אחרת ניתן לומר שהיצרן ירצה לייצר כמות גדולה יותר כדי לקבל את המחיר שהצרכן מוכן לשלם. אפקטיבית, המחיר שהצרכן מוכן לשלם גדל ב, כמתואר בגרף הבא: M M + s + s E E

ע, 94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 49 מתוך 82 סובסידיה ליצוא s לייצוא בלבד, עקומת הביקוש של השוק הבנילאומי, הגמישה לחלוטין בלבד, תעלה בשיעור בסבסוד עקומת הביקוש לשוק המקומי לא תשתנה, וכך נקבל את עקומת הביקוש המצרפית הבאה:, s כאשר [ NIS] M [ NIS] M Exp Agg Exp + s Exp Agg L E L L E E החברה תקבל יותר כסף בייצוא המוצר בגלל הסובסידיה, ולכן תחליט לשווק פחות בארץ ויותר לחו"ל. לכן, המחיר בארץ יעלה, ע"פ עקומת הביקוש בארץ. קטנה, ולכן הכמות L גדלה, ומצד שני הכמות המשווקת בארץ E אנו רואים בגרף שהכמות המיוצרת הכוללת המיוצאת גדלה: EX = > = EX E L E L תקבולי מט"ח (כלומר ההכנסות הנובעות ממטבע חוץ) גודלים: EX > EX מכיוון שכמות הייצוא גדלה, ומחיר המוצר בדולרים נשאר זהה גם לאחר מתן הסובסידיה. הסבסוד הכולל S עולה לממשלה S = s יתרונות: הגדלת תקבולי מט"ח 1. הגדלת ביקוש לעובדים (כי מייצרים יותר) 2. חסרונות: המחיר לצרכן המקומי עולה 1. הכמות המשווקת לצרכן המקומי קטנה 2. עלות הספסוד לממשלה. 3. ( ) E L סובסידיה לייצור כאשר הממשלה נותנת סובסידיה לייצור בשיעור תהביקוש המצרפית, שנשארת במקומה:, s ניתן לייצג זאת ע"י הפחתה של עקומת M "ג עקומ [ NIS] [ NIS] M M M s Agg Agg L E L E מבחינת היצרן, הכמות המיוצרת גדלה מבחינת השוק הבינלאומי, החברה תחליט לייצר יותר, עקב הספסוד מבחינת השוק המקומי, הכמות תשאר ללא שינוי, וכמו כך גם המחיר המקומי לצרכן. L

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 5 מתוך 82 אנו רואים כי הייצוא גדל במקרא זה, מכיוון שהייצור גדל סה"כ: EX = E L > E L = EX תקבולי מט"ח גודלים: EX > EX הסבסוד הכולל S עולה לממשלה S = s E נסכם נשווה בין הסבסוד לייצור לסבסוד לייצוא קריטריון כמות מיוצרת סבסוד לייצור סבסוד לייצוא L E < EX = > EX II E L I EXII s Exp > L EXI + s EX II [ NIS] E L EX = I E L EX I Exp s E כמות משווקת בשוק המקומי כמות מיוצאת תקבולי מט"ח מחיר לצרכן מקומי עלות הסבסוד לממשלה M M s Exp + s Exp EX II EX I ( ) + + s local local + international international local + international ( ) international+ local+ מתאימה לסבסוד הייצוא, ועקומת כאן עקומת הביקוש s לסבסוד הייצור. אנו רואים כי, הכמות המיוצרת לאחר הסבסוד, זהה בשני מקרי הסבסוד. מתאימה L L E E E פיחות פיחות הוא מצב בו המטבע המקומי מאבד מערכו, ולכן שער החליפין ER המגדיר את המטבע המקומי: = ER Exp גדל, ולכן, Exp מחיר המוצר בשוק הבינלאומי במטבע המקומי, גדל: Exp = ER פיחות זה יגרום לעלייה בעקומת הביקוש הגמישה לחלוטין של השוק הבינלאומי, ולכן עקומת הביקוש המצרפית תראה כמו עקומת הביקוש המצרפית עבור סבסור לייצוא, ולכן התוצאות זהות. [ NIS] [ NIS] M M ER Agg ER ER Agg L E L L E E

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 51 מתוך 82 אנו רואים את הפגיעה בצרכן המקומי: הכמות הנמכרת בשוק המקומי תרד, והמכיר לצרכן המקומי יעלה. יבוא נניח שהמוצא המיובא הוא סטנדרטי. נביט בעקומות ההיצע של המוצר, עבור השוק המקומי ועבור השוק הבינלאומי., ΣM L של היצרנים בשוק המקומי, עולה (האינדקס L לסימון עבור השוק המקומי, נראה את עקומת ההיצע [ NIS].( Local ΣM L השוק הבינלאומי גדול בהרבה מהשוק המקומי, ולכן נראה את עקומת ההיצע של היבואן גמישה לחלוטין: NIS [ ] Imp S Imp Imp = ER.( Exchange Rate ) שער החליפין ER כאשר, בדומה למה שעשינו ביצוא, כש מחיר המוצר במטבע חוץ, ו כדי לשרטט את עקומת ההיצע המצרפית, יש לשאול איזה יצרן מוכן למכור במחיר זול יותר. עקומת ההיצע המצרפית שנקבל היא [ NIS] Imp ΣS באופן אינטאיטיבי, אנו רואים כי עבור כמויות קטנות, ההיצע יהיה מורכב מההיצע המקומי בלבד, משום שצריכה להיות כמות קטנה שעבורה עלות הייצור קטנה מעלות היבוא.

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 52 מתוך 82 במקרה ועקומת הביקוש של השוק המקומי נחתכת עם עקומת ההיצע בנקודה שהכמות המבוקשת גדולה מאוד: NIS [ ] Imp ΣS S יקום צורך לייבא. אלמלא הייבוא, עבור כמות לעקומת, הצרכן המקומי היה צריך לשלם מחיר גבוה יותר, בהתאם. ΣM L במקרה ועקומת הביקוש של השוק המקומי נחתכת עם עקומת ההיצע בנקודה שהכמות המבוקשת קטנה מאוד: NIS [ ] Imp ΣS אין צורך ביבוא המחיר שיוצע ע"י ייבוא יהיה גבוה מהמחיר שיוצע ע"י השוק המקומי.,( S והמחיר קטן ).( Imp < > אנו רואים כך את היתרונות לצרכנים המקומיים הכמות המוצעת גדלה ) לעומת זאת, היצרנים המקומיים נפגעים, משום שהם ימכרו פחות: [ NIS] S L Imp ΣS L S I = S L גודל היבוא,, Import הוא

94591 מבוא לכלכלה, סיכום הקורס, עמוד 53 מתוך 82 [ NIS] t התערבות הממשלה ביבוא t הממשלה רוצה להתערב בשוק כדי לעזור ליצרנים, כדי לספק מקומות עבודה 1. להפחית בתשלומי מטבע חוץ של המדינה 2. הטלת מיסים (מכס) הטלת מס בסכום על כל יחידה מיובאת תגרום להעלה בעקומת ההיצע של היבואן בשיעור SL [ NIS] SL Imp ΣS Imp + t Imp ΣS קטנה, והמחיר גדל. S היצרנים המקומיים ימכרו יותר ובמחיר גבוה מאשר מכרו ללא המס, מה שמעודד את שוק העבודה המקומי. כמות הייבוא = קטנה, ולכן גם הוצאות המט"ח של המדינה קטנו. I S L המדינה מרוויחה מתקבולי המס שערכם. t L S L S השינויים עקב המס: הצרכנים יקנו מהיצרנים המקומיים עד מחיר גבוה יותר. אם הייבוא נמשך, כפי שמשורטט בגרף שלעיל, הכמות הנצרכת בשוק המקומי I לו המס היה גבוה מספיק, לא היה כלל יבוא הערות פיחות פיחות גורם לערך המטבע המקומי להשחק, ולכן מעלה את עקומת ההיצע של היבואן מעלה, לגובה מתאים בהתאם לשער החליפין המעודכן. התוצאה של הפיחות מבחינת הביקוש בשוק המקומי זהה לתוצא שראינו במקרה של הטלת מכס ע"י הממשלה. אך ישנם הבדלים בין מצב של פיחות להטלת מכס: אין תקבולי מס לממשלה הפיחות משפיע על כל היבואנים במידה שווה, בעוד המכסים משפיעים באופן שונה על קהילות יבואנים שונים, עקב לחצים פוליטיים.